תקרית

Hebrew

Etymology

Root
ק־ר־ה (q-r-h)
4 terms

Derived from the verb קָרָה (kará, “to happen, occur”).

Pronunciation

Noun

תַּקְרִית • (takrít) f (plural indefinite תַּקְרִיּוֹת, singular construct תַּקְרִית־, plural construct תַּקְרִיּוֹת־) [pattern: תַּקְטִיל]

  1. incident; clash, disturbance, skirmish

Declension

Declension of תַּקְרִית
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite תַּקְרִית first תַּקְרִיתִי תַּקְרִיתֵנוּ
definite הַתַּקְרִית second תַּקְרִיתְךָ תַּקְרִיתֵךְ תַּקְרִיתְכֶם תַּקְרִיתְכֶן
construct תַּקְרִית־ third תַּקְרִיתוֹ תַּקְרִיתָהּ תַּקְרִיתָם תַּקְרִיתָן
plural indefinite תַּקְרִיּוֹת first תקריותיי / תַּקְרִיּוֹתַי תַּקְרִיּוֹתֵינוּ
definite הַתַּקְרִיּוֹת second תַּקְרִיּוֹתֶיךָ תקריותייך / תַּקְרִיּוֹתַיִךְ תַּקְרִיּוֹתֵיכֶם תַּקְרִיּוֹתֵיכֶן
construct תַּקְרִיּוֹת־ third תַּקְרִיּוֹתָיו תַּקְרִיּוֹתֶיהָ תַּקְרִיּוֹתָם תַּקְרִיּוֹתָן

Synonyms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.