תירוץ

Hebrew

Etymology

Root
ת־ר־ץ (t-r-ts)
2 terms

Verbal noun of תירץ / תֵּרֵץ (teréts, “to make an excuse”).

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /teˈʁut͡s/

Noun

תירוץ / תֵּרוּץ • (terúts) m (plural indefinite תירוצים / תֵּרוּצִים) [pattern: קִטּוּל]

excuse

Declension

Declension of תֵּרוּץ
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	תֵּרוּץ	first	תֵּרוּצִי		תֵּרוּצֵנוּ
	definite	הַתֵּרוּץ	second	תֵּרוּצְךָ	תֵּרוּצֵךְ	תֵּרוּצְכֶם	תֵּרוּצְכֶן
	construct	תֵּרוּץ־	third	תֵּרוּצוֹ	תֵּרוּצָהּ	תֵּרוּצָם	תֵּרוּצָן
plural	indefinite	תֵּרוּצִים	first	תרוציי / תֵּרוּצַי		תֵּרוּצֵינוּ
	definite	הַתֵּרוּצִים	second	תֵּרוּצֶיךָ	תרוצייך / תֵּרוּצַיִךְ	תֵּרוּצֵיכֶם	תֵּרוּצֵיכֶן
	construct	תֵּרוּצֵי־	third	תֵּרוּצָיו	תֵּרוּצֶיהָ	תֵּרוּצֵיהֶם	תֵּרוּצֵיהֶן