צפר

Hebrew

Root
צ־פ־ר (ts-p-r)
4 terms

Etymology

Cognate with Arabic صَفَرَ (ṣafara, “to whistle”).

Verb

צָפַר • (tsafár) (pa'al construction)

  1. to honk
Conjugation
Conjugation of צָפַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לצפור / לִצְפֹּר
action noun צְפִירָה
passive participle צָפוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first צָפַרְתִּי צָפַרְנוּ
second צָפַרְתָּ צָפַרְתְּ צְפַרְתֶּם1 צְפַרְתֶּן1
third צָפַר צָפְרָה צָפְרוּ
present צוֹפֵר צוֹפֶרֶת צוֹפְרִים צוֹפְרוֹת
future first אצפור / אֶצְפֹּר נצפור / נִצְפֹּר
second תצפור / תִּצְפֹּר תִּצְפְּרִי תִּצְפְּרוּ תצפורנה / תִּצְפֹּרְנָה2
third יצפור / יִצְפֹּר תצפור / תִּצְפֹּר יִצְפְּרוּ תצפורנה / תִּצְפֹּרְנָה2
imperative positive צפור / צְפֹר צִפְרִי צִפְרוּ צפורנה / צְפֹרְנָה2
negative אַל + Second person future tense

1 Pronounced צָפַרְתֶּם and צָפַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.