נתקל

Hebrew

Root
ת־ק־ל (t-q-l)
2 terms

Pronunciation

Verb

נִתְקַל • (nitkál) (nif'al construction)

  1. to bump into, run into, encounter, come across [with בְּ־]

Conjugation

Conjugation of נִתְקַל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להיתקל / לְהִתָּקֵל
action noun היתקלות / הִתָּקְלוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first נִתְקַלְתִּי נִתְקַלְנוּ
second נִתְקַלְתָּ נִתְקַלְתְּ נִתְקַלְתֶּם נִתְקַלְתֶּן
third נִתְקַל נִתְקְלָה נִתְקְלוּ
present נִתְקָל נִתְקֶלֶת נִתְקָלִים נִתְקָלוֹת
future first אֶתָּקֵל ניתקל / נִתָּקֵל
second תיתקל / תִּתָּקֵל תיתקלי / תִּתָּקְלִי תיתקלו / תִּתָּקְלוּ תיתקלנה / תִּתָּקֵלְנָה1
third ייתקל / יִתָּקֵל תיתקל / תִּתָּקֵל ייתקלו / יִתָּקְלוּ תיתקלנה / תִּתָּקֵלְנָה1
imperative positive היתקל / הִתָּקֵל היתקלי / הִתָּקְלִי היתקלו / הִתָּקְלוּ היתקלנה / הִתָּקֵלְנָה1
negative אַל + Second person future tense

1 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.