נואף

Hebrew

Root
נ־א־ף (n-ʾ-p)
3 terms

Noun

נוֹאֵף • (no'éf) m (plural indefinite נוֹאֲפִים, feminine counterpart נוֹאֶפֶת) [pattern: קֹטֵל]

  1. adulterer

Declension

Declension of נוֹאֵף
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite נוֹאֵף first נוֹאֲפִי נוֹאֲפֵנוּ
definite הַנּוֹאֵף second נוֹאַפְךָ נוֹאֲפֵךְ נוֹאַפְכֶם נוֹאַפְכֶן
construct נוֹאֵף־ third נוֹאֲפוֹ נוֹאֲפָהּ נוֹאֲפָם נוֹאֲפָן
plural indefinite נוֹאֲפִים first נואפיי / נוֹאֲפַי נוֹאֲפֵינוּ
definite הַנּוֹאֲפִים second נוֹאֲפֶיךָ נואפייך / נוֹאֲפַיִךְ נוֹאֲפֵיכֶם נוֹאֲפֵיכֶן
construct נוֹאֲפֵי־ third נוֹאֲפָיו נוֹאֲפֶיהָ נוֹאֲפֵיהֶם נוֹאֲפֵיהֶן

References

  • "נואף" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language

Yiddish

Etymology

From Hebrew נוֹאֵף (no'éf, “adulterer”), active participle of נָאַף (na'áf, “to commit adultery”)

Noun

נואף • (noyef) m, plural נואפים (noyofem), feminine נואפֿטע (noyefte), feminine plural נואפֿטעס (noyeftes)

  1. adulterer
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.