מרפק

Hebrew

Etymology 1

Root
ר־פ־ק (r-p-q)
1 term

Pronunciation

Noun

מַרְפֵּק • (marpék) m (plural indefinite מַרְפְּקִים, singular construct מרפק־) [pattern: מַקְטֵל]

  1. (anatomy) elbow
Declension
Declension of מַרְפֵּק
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מַרְפֵּק first מַרְפְּקִי מַרְפְּקֵנוּ
definite הַמַּרְפֵּק second מַרְפֶּקְךָ מַרְפְּקֵךְ מַרְפֶּקְכֶם מַרְפֶּקְכֶן
construct מַרְפֵּק־ third מַרְפְּקוֹ מַרְפְּקָהּ מַרְפְּקָם מַרְפְּקָן
plural indefinite מַרְפְּקִים first מרפקיי / מַרְפְּקַי מַרְפְּקֵינוּ
definite הַמַּרְפְּקִים second מַרְפְּקֶיךָ מרפקייך / מַרְפְּקַיִךְ מַרְפְּקֵיכֶם מַרְפְּקֵיכֶן
construct מַרְפְּקֵי־ third מַרְפְּקָיו מַרְפְּקֶיהָ מַרְפְּקֵיהֶם מַרְפְּקֵיהֶן

Etymology 2

Pronunciation

Verb

מִרְפֵּק • (mirpék) (pi'el construction)

  1. to elbow
Conjugation
Conjugation of מירפק / מִרְפֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַרְפֵּק
action noun מירפוק / מִרְפּוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first מירפקתי / מִרְפַּקְתִּי מירפקנו / מִרְפַּקְנוּ
second מירפקת / מִרְפַּקְתָּ מירפקת / מִרְפַּקְתְּ מירפקתם / מִרְפַּקְתֶּם מירפקתן / מִרְפַּקְתֶּן
third מירפק / מִרְפֵּק מירפקה / מִרְפְּקָה מירפקו / מִרְפְּקוּ
present מְמַרְפֵּק מְמַרְפֶּקֶת מְמַרְפְּקִים מְמַרְפְּקוֹת
future first אֲמַרְפֵּק נְמַרְפֵּק
second תְּמַרְפֵּק תְּמַרְפְּקִי תְּמַרְפְּקוּ תְּמַרְפֵּקְנָה1
third יְמַרְפֵּק תְּמַרְפֵּק יְמַרְפְּקוּ תְּמַרְפֵּקְנָה1
imperative positive מַרְפֵּק מַרְפְּקִי מַרְפְּקוּ מַרְפֵּקְנָה1
negative אַל + Second person future tense

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “מרפק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
  • "מרפק" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.