מרום

Hebrew

Root
ר־ו־ם (r-w-m)
10 terms

Noun

מָרוֹם • (maróm) m (plural indefinite מְרוֹמִים) [pattern: מִקְטָל]

  1. height, peak, summit
  2. heavens, sky

Declension

Declension of מָרוֹם
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מָרוֹם first מְרוֹמִי מְרוֹמֵנוּ
definite הַמָּרוֹם second מְרוֹמְךָ מְרוֹמֵךְ מְרוֹמְכֶם מְרוֹמְכֶן
construct מְרוֹם־ third מְרוֹמוֹ מְרוֹמָהּ מְרוֹמָם מְרוֹמָן
plural indefinite מְרוֹמִים first מרומיי / מְרוֹמַי מְרוֹמֵינוּ
definite הַמְּרוֹמִים second מְרוֹמֶיךָ מרומייך / מְרוֹמַיִךְ מְרוֹמֵיכֶם מְרוֹמֵיכֶן
construct מְרוֹמֵי־ third מְרוֹמָיו מְרוֹמֶיהָ מְרוֹמֵיהֶם מְרוֹמֵיהֶן

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.