מקרה

Hebrew

Root
ק־ר־ה (q-r-h)
4 terms

Noun

מִקְרֶה • (mikré) m (plural indefinite מִקְרִים, singular construct מִקְרֵה־, plural construct מִקְרֵי־) [pattern: מִקְטָל]

  1. A case, an instance, an occurrence, an event.

Declension

Declension of מִקְרֶה
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מִקְרֶה first מִקְרִי מִקְרֵנוּ
definite הַמִּקְרֶה second מִקְרֶךָ מִקְרֵךְ מִקְרֵכֶם מִקְרֵכֶן
construct מִקְרֵה־ third מִקְרֵהוּ מִקְרֶהָ מִקְרֵהֶם מִקְרֵהֶן
singular indefinite מִקְרֶה first מִקְרִי מִקְרֵנוּ
definite הַמִּקְרֶה second מִקְרְךָ מִקְרֵךְ מִקְרְכֶם מִקְרְכֶן
construct מִקְרֵה־ third מִקְרוֹ מִקְרָהּ מִקְרָם מִקְרָן
plural indefinite מִקְרִים first מקריי / מִקְרַי מִקְרֵינוּ
definite הַמִּקְרִים second מִקְרֶיךָ מקרייך / מִקְרַיִךְ מִקְרֵיכֶם מִקְרֵיכֶן
construct מִקְרֵי־ third מִקְרָיו מִקְרֶיהָ מִקְרֵיהֶם מִקְרֵיהֶן

Derived terms

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.