מקנה

Hebrew

Noun

מִקְנֶה • (mikné) m

  1. livestock, cattle
    • Genesis 13:2, with translation of the King James Version:
      וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב
      And Abram was very rich in cattle, in silver, and in gold.

Declension

Declension of מִקְנֶה
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מִקְנֶה first מִקְנִי מִקְנֵנוּ
definite הַמִּקְנֶה second מִקְנֶךָ מִקְנֵךְ מִקְנֵכֶם מִקְנֵכֶן
construct מִקְנֵה־ third מִקְנֵהוּ מִקְנֶהָ מִקְנֵהֶם מִקְנֵהֶן
singular indefinite מִקְנֶה first מִקְנִי מִקְנֵנוּ
definite הַמִּקְנֶה second מִקְנְךָ מִקְנֵךְ מִקְנְכֶם מִקְנְכֶן
construct מִקְנֵה־ third מִקְנוֹ מִקְנָהּ מִקְנָם מִקְנָן
plural indefinite מִקְנִים first מקניי / מִקְנַי מִקְנֵינוּ
definite הַמִּקְנִים second מִקְנֶיךָ מקנייך / מִקְנַיִךְ מִקְנֵיכֶם מִקְנֵיכֶן
construct מִקְנֵי־ third מִקְנָיו מִקְנֶיהָ מִקְנֵיהֶם מִקְנֵיהֶן

References

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.