מניין

Hebrew

Root
מ־נ־ה (m-n-h)
5 terms

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew, Sephardi Hebrew) IPA^(key): /minˈjan/
(Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /min.jɔn/, [ˈmin.jən]
(Tiberian Hebrew, Yemenite Hebrew) IPA^(key): /minˈjɔn/

Etymology 1

Noun

מניין / מִנְיָן • (minyán) m (plural indefinite מניינים / מִנְיָנִים, singular construct מניין / מִנְיַן־, plural construct מנייני / מִנְיְנֵי־)

(obsolete) A number, an amount, a quantity. [since Talmudic Hebrew]
Counting, numbering. [since Talmudic Hebrew]
מניין ההרוגים ― minyán-haharugím ― the death toll
(Judaism) minyan (the minimum number of ten (male) adult Jews required for a communal religious service) [since Medieval Hebrew]
A quorum: the minimum number of participants in an assembly for binding decisions to be made. [since Modern Hebrew]
(מִנְיַן־, minyán-) singular construct state form of מניין / מִנְיָן‎.

Usage notes

In addition to the regular plural forms מניינים / מִנְיָנִים (minyaním) and מנייני / מִנְיְנֵי־ (miny'néi-) given above, the irregular forms מניינות / מִנְיָנוֹת (minyanót) and מניינות / מִנְיְנוֹת־ (miny'nót-) are attested as well.

Declension

Declension of **מניין / מִנְיָן**
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	מניין / מִנְיָן	first	מנייני / מִנְיָנִי		מנייננו / מִנְיָנֵנוּ
	definite	המניין / הַמִּנְיָן	second	מניינך / מִנְיָנְךָ	מניינך / מִנְיָנֵךְ	מניינכם / מִנְיַנְכֶם	מניינכן / מִנְיַנְכֶן
	construct	מניין־ / מִנְיַן־	third	מניינו / מִנְיָנוֹ	מניינה / מִנְיָנָהּ	מניינם / מִנְיָנָם	מניינן / מִנְיָנָן
plural	indefinite	מניינים / מִנְיָנִים	first	מנייניי / מִנְיָנַי		מניינינו / מִנְיָנֵינוּ
	definite	המניינים / הַמִּנְיָנִים	second	מנייניך / מִנְיָנֶיךָ	מניינייך / מִנְיָנַיִךְ	מנייניכם / מִנְיְנֵיכֶם	מנייניכן / מִנְיְנֵיכֶן
	construct	מנייני־ / מִנְיְנֵי־	third	מנייניו / מִנְיָנָיו	מנייניה / מִנְיָנֶיהָ	מנייניהם / מִנְיְנֵיהֶם	מנייניהן / מִנְיְנֵיהֶן

Derived terms

למניינם (ləminyanám, “CE”)

Descendants

→ Dutch: minjan
→ English: minyan
→ Malayalam: മിനിയാൻ (miniyāṉ)
- ⇒ Malayalam: മിനിയാൻകൂട്ടല് (miniyāṉkūṭṭalŭ)
→ Yiddish: מנין (minyen)
- → Dutch: minje
- → English: minyen

Etymology 2

Progressive assimilation of earlier *מִן אַיִן (*min ʾáyin). Compare מֵאַיִן (mēʾáyin), with the more usual regressive assimilation (followed by degemination and compensatory lengthening). Cognate with Arabic مِنْ أَيْنَ (min ʔayna).

Adverb

מִנַּיִן • (mináyin)

from where, whence
מִנַּיִן בָּאתָ?
mináyin báta?
Where did you come from? (to a man)
on what basis, how, due to what

Synonyms

מֵאַיִן (me'áyin)
מֵאֵיפֹה (me'éifo) (colloquial)

Antonyms

לְאָן (l'án)

References

“מִנְיָן, מניין” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 2 of 3 (ל to צ), →ISBN, page 714.
"מניין" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language