מחסור

Hebrew

Root
ח־ס־ר (kh-s-r)
5 terms

Noun

מַחְסוֹר • (makhsór) m

  1. shortage

Declension

Declension of מַחְסוֹר
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מַחְסוֹר first מַחְסוֹרִי מַחְסוֹרֵנוּ
definite הַמַּחְסוֹר second מַחְסוֹרְךָ מַחְסוֹרֵךְ מַחְסוֹרְכֶם מַחְסוֹרְכֶן
construct מַחְסוֹר־ third מַחְסוֹרוֹ מַחְסוֹרָהּ מַחְסוֹרָם מַחְסוֹרָן
plural indefinite מַחְסוֹרִים first מחסוריי / מַחְסוֹרַי מַחְסוֹרֵינוּ
definite הַמַּחְסוֹרִים second מַחְסוֹרֶיךָ מחסורייך / מַחְסוֹרַיִךְ מַחְסוֹרֵיכֶם מַחְסוֹרֵיכֶן
construct מַחְסוֹרֵי־ third מַחְסוֹרָיו מַחְסוֹרֶיהָ מַחְסוֹרֵיהֶם מַחְסוֹרֵיהֶן

References

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.