מושב

See also: מושבֿ

Hebrew

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)
17 terms

Noun

מוֹשָׁב • (mosháv) m (plural indefinite מוֹשָׁבִים, singular construct מוֹשַׁב־, plural construct מוֹשְׁבֵי־) [pattern: מַקְטָל]

  1. seat
  2. settlement

Declension

Declension of מוֹשָׁב
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מוֹשָׁב first מוֹשָׁבִי מוֹשָׁבֵנוּ
definite הַמּוֹשָׁב second מוֹשָׁבְךָ מוֹשָׁבֵךְ מוֹשַׁבְכֶם מוֹשַׁבְכֶן
construct מוֹשַׁב־ third מוֹשָׁבוֹ מוֹשָׁבָהּ מוֹשָׁבָם מוֹשָׁבָן
plural indefinite מוֹשָׁבִים first מושביי / מוֹשָׁבַי מוֹשָׁבֵינוּ
definite הַמּוֹשָׁבִים second מוֹשָׁבֶיךָ מושבייך / מוֹשָׁבַיִךְ מוֹשְׁבֵיכֶם מוֹשְׁבֵיכֶן
construct מוֹשְׁבֵי־ third מוֹשָׁבָיו מוֹשָׁבֶיהָ מוֹשְׁבֵיהֶם מוֹשְׁבֵיהֶן

References

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.