מוטב

Hebrew

Root
ט־ו־ב (ṭ-w-b)
8 terms

Adjective

מוּטָב • (mutáv)

  1. better, preferable
    מוטב מאוחר מאף פעם. ― mutáv m'ukhár me'áf pá'am. ― Better late than never.

Noun

מוּטָב • (mutáv) m (feminine counterpart מוּטֶבֶת)

  1. (banking) payee
  2. beneficiary

Declension

Declension of מוּטָב
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מוּטָב first מוּטָבִי מוּטָבֵנוּ
definite הַמּוּטָב second מוּטָבְךָ מוּטָבֵךְ מוּטַבְכֶם מוּטַבְכֶן
construct מוּטַב־ third מוּטָבוֹ מוּטָבָהּ מוּטָבָם מוּטָבָן
plural indefinite מוּטָבִים first מוטביי / מוּטָבַי מוּטָבֵינוּ
definite הַמּוּטָבִים second מוּטָבֶיךָ מוטבייך / מוּטָבַיִךְ מוּטָבֵיכֶם מוּטָבֵיכֶן
construct מוּטָבֵי־ third מוּטָבָיו מוּטָבֶיהָ מוּטָבֵיהֶם מוּטָבֵיהֶן

References

  • “מוטב” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
  • "מוטב" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.