מדרחוב

Hebrew

Etymology

Blend of מִדְרָכָה (midrakhá, “sidewalk”) +‎ רְחוֹב (rekhóv, “street”).

Noun

מִדְרְחוֹב • (midrekhóv) m (plural indefinite מִדְרְחוֹבִים)

  1. a pedestrian zone (a road which is closed off to non-emergency motor traffic)

Declension

Declension of מִדְרְחוֹב
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite מִדְרְחוֹב first מִדְרְחוֹבִי מִדְרְחוֹבֵנוּ
definite הַמִּדְרְחוֹב second מִדְרְחוֹבְךָ מִדְרְחוֹבֵךְ מִדְרְחוֹבְכֶם מִדְרְחוֹבְכֶן
construct מִדְרְחוֹב־ third מִדְרְחוֹבוֹ מִדְרְחוֹבָהּ מִדְרְחוֹבָם מִדְרְחוֹבָן
plural indefinite מִדְרְחוֹבִים first מדרחוביי / מִדְרְחוֹבַי מִדְרְחוֹבֵינוּ
definite הַמִּדְרְחוֹבִים second מִדְרְחוֹבֶיךָ מדרחובייך / מִדְרְחוֹבַיִךְ מִדְרְחוֹבֵיכֶם מִדְרְחוֹבֵיכֶן
construct מִדְרְחוֹבֵי־ third מִדְרְחוֹבָיו מִדְרְחוֹבֶיהָ מִדְרְחוֹבֵיהֶם מִדְרְחוֹבֵיהֶן

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.