הואיל

Hebrew

Pronunciation

Verb

הוֹאִיל • (ho'íl) (hif'il construction)

  1. (Biblical Hebrew) to continue, keep doing something (followed by an infinitive or finite verb)
    • Tanach, Joshua 7:7b:
      וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן׃
      If only we had continued to live on the other side of the Jordan!
    • Tanach, Joshua 17:12:
      וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃
      And the Manassites were not able to take possession of these towns and the Canaanites continued to dwell in this land.

Conjugation

Conjugation of הוֹאִיל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהוֹאִיל
action noun הוֹאָלָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הוֹאַלְתִּי הוֹאַלְנוּ
second הוֹאַלְתָּ הוֹאַלְתְּ הוֹאַלְתֶּם הוֹאַלְתֶּן
third הוֹאִיל הוֹאִילָה הוֹאִילוּ
present מוֹאִיל מוֹאִילָה מוֹאִילִים מוֹאִילוֹת
future first אוֹאִיל נוֹאִיל
second תּוֹאִיל תּוֹאִילִי תּוֹאִילוּ תּוֹאֵלְנָה1
third יוֹאִיל תּוֹאִיל יוֹאִילוּ תּוֹאֵלְנָה1
imperative positive הוֹאֵל הוֹאִילִי הוֹאִילוּ הוֹאֵלְנָה1
negative אַל + Second person future tense

1 Rare in Modern Hebrew.

See also

Conjunction

הוֹאִיל • (ho'íl)

  1. since, inasmuch as

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.