בריח

Hebrew

Root
ב־ר־ח (b-r-kh)
4 terms

Noun

בְּרִיחַ • (b'riakh) m (plural indefinite בְּרִיחִים, plural construct בְּרִיחֵי־)

  1. bolt, bar (of gate)
  2. bolt (of gun)
  3. dead bolt

Declension

Declension of בְּרִיחַ
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite בְּרִיחַ first בְּרִיחִי בְּרִיחֵנוּ
definite הַבְּרִיחַ second בְּרִיחֲךָ בְּרִיחֵךְ בְּרִיחֲכֶם בְּרִיחֲכֶן
construct בְּרִיחַ־ third בְּרִיחוֹ בְּרִיחָהּ בְּרִיחָם בְּרִיחָן
plural indefinite בְּרִיחִים first בריחיי / בְּרִיחַי בְּרִיחֵינוּ
definite הַבְּרִיחִים second בְּרִיחֶיךָ בריחייך / בְּרִיחַיִךְ בְּרִיחֵיכֶם בְּרִיחֵיכֶן
construct בְּרִיחֵי־ third בְּרִיחָיו בְּרִיחֶיהָ בְּרִיחֵיהֶם בְּרִיחֵיהֶן

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.