ביטול

Hebrew

Root
ב־ט־ל (b-ṭ-l)
10 terms

Noun

ביטול / בִּטּוּל • (bitúl) m [pattern: קִטּוּל]

  1. cancellation

Declension

Declension of ביטול / בִּטּוּל
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite ביטול / בִּטּוּל first ביטולי / בִּטּוּלִי ביטולנו / בִּטּוּלֵנוּ
definite הביטול / הַבִּטּוּל second ביטולך / בִּטּוּלְךָ ביטולך / בִּטּוּלֵךְ ביטולכם / בִּטּוּלְכֶם ביטולכן / בִּטּוּלְכֶן
construct ביטול־ / בִּטּוּל־ third ביטולו / בִּטּוּלוֹ ביטולה / בִּטּוּלָהּ ביטולם / בִּטּוּלָם ביטולן / בִּטּוּלָן
plural indefinite ביטולים / בִּטּוּלִים first ביטוליי / בִּטּוּלַי ביטולינו / בִּטּוּלֵינוּ
definite הביטולים / הַבִּטּוּלִים second ביטוליך / בִּטּוּלֶיךָ ביטולייך / בִּטּוּלַיִךְ ביטוליכם / בִּטּוּלֵיכֶם ביטוליכן / בִּטּוּלֵיכֶן
construct ביטולי־ / בִּטּוּלֵי־ third ביטוליו / בִּטּוּלָיו ביטוליה / בִּטּוּלֶיהָ ביטוליהם / בִּטּוּלֵיהֶם ביטוליהן / בִּטּוּלֵיהֶן

Derived terms

References

  • “ביטול” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
  • "ביטול" in the Noun Declension Tables of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.